רש"י על איוב ב׳:ד׳

« רש"י על איוב ב׳:ג׳ רש"י על איוב ב׳:ה׳ »

4 וַיַּ֧עַן הַשָּׂטָ֛ן אֶת־יְהֹוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר ע֣וֹר בְּעַד־ע֗וֹר וְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר לָאִ֔ישׁ יִתֵּ֖ן בְּעַ֥ד נַפְשֽׁוֹ׃

פירוש רש"י על איוב ב׳:ד׳

4 עוֹר בְּעַד עוֹר. אֵבֶר בִּפְנֵי אֵבֶר. כֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם: כְּשֶׁרוֹאֶה הַחֶרֶב בָּאָה עַל רֹאשׁוֹ, מֵגִין בִּזְרוֹעוֹ לְפָנָיו. וְכָל שֶׁכֵּן – כֹּל אֲשֶׁר לָאִישׁ בְּמָמוֹן יִתֵּן:

5 בְּעַד נַפְשׁוֹ. בִּפְנֵי נַפְשׁוֹ, לְהָגִין. לְפִי שֶׁזֶּה יוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ שֶׁנִּתְחַיֵּב, לְפִיכָךְ אֵינוֹ מִצְטַעֵר עַל מָמוֹנוֹ:

« רש"י על איוב ב׳:ג׳ רש"י על איוב ב׳:ה׳ »